ידועים גם כ"יהלומי דמים", יהלומי קונפליקט הם יהלומים שנכרו באזורי מלחמה ונמכרו בעיקר לטובת מצביאים ששלטו באזורים שסועי מלחמה במיוחד במרכז ומערב אפריקה. האומות המאוחדות מגדירות יהלומי דמים כ"יהלומים שמקורם באזורים הנשלטים על ידי כוחות או פלגים המנוגדים לממשלות הלגיטימיות שזכו להכרה בינלאומית ומשמשים למימון פעולות צבאיות בניגוד לממשלות אלה או בניגוד להחלטת מועצת הביטחון".
כתוצאה מכך, ביולי 2000, תעשיית היהלומים העולמית הכריזה על עמדה כנגד יהלומי הקונפליקט והחלה לשתף פעולה עם האומות המאוחדות וארגונים אחרים כדי לעצור את הייצוא והסחר של יהלומי הקונפליקט.
ב 2003, נוסד תהליך קימברלי. תהליך קימברלי נוסד כדי למנוע מיהלומי קונפליקט להיכנס לשרשרת האספקה העולמית הרשמית.
המכירה של יהלומי קונפליקט צמחה בשנות ה-90 עם הקונפליקט בסיירה לאון. במהלך הזמן הזה, מכירת יהלומי דמים הוערכה ב 4% מכלל מכירות היהלומים ברחבי העולם. כיום, בעיקר בזכות תהלך קימברלי, היהלומים הללו מוערכים כ 1% מכלל מכירות היהלומים בעולם.
עם זאת, אחרים העריכו שיהלומי קונפליקט יכולים להגיע עד ל 15% מכלל הסחר.
כמעט כל יהלומי הקונפליקט ניתנים לאיתור בשבעת המדינות האפריקאיות: סיירה לאון, ליבריה, אנגולה, הרפובליקה של קונגו, חוף השנהב, הרפובליקה של מרכז אפריקה והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
יהלומי דמים נכרים באתרי מלחמה שבהם נהרגו הרבה אנשים על ידי מחלות ומגיפות.
היהלומים הללו נמכרו על מנת לממן סכסוכים חמושים ומלחמות אזרחים. לדוגמא, ההכנסות מסחר ביהלומי קונפליקט בשווי של מיליארדים של דולרים שומשו על ידי מצביאים ומורדים כדי לקנות נשקים במהלך המלחמות ההרסניות באנגולה, הדמוקרטיה של קונגו (DCR) וסיירה לאון. חלק מהכסף הזה ניתן למצביאים שהשתמשו בו כדי לרכוש נשקים כדי להרוג אזרחים חפים מפשע.
באותם אזורים, עבדים עבדו באותם מכרות ללא הפסקה והם סיכנו את חייהם כדי למצוא יהלומים.
גרוע מכך, הרבה מאותם יהלומי דמים מגיעים מאזורים בעיקר באפריקה, שבהם המקומיים מדוכאים וגורמים מקומיים היו משוחדים רק כדי שיהיה ניתן להקים מכרה ליהלומים.
